טיפים למילואימניקית המתחילה

רגע לפני שאת נקראת לשירות מילואים, עצרי רגע וקראי את המדריך השלם למילואימניקית. נכתב ע"י שלישת מילואים בגדוד תותחנים

מילואימניקית, בעדינות וברוגע

עצתי היא לא לצאת בהצהרות מציקות ומעצבנות על רצונך להיות חלוצה מטעם המין הנשי בעניין המילואים. הצהרות כאלה לא עובדות על מערך שמתקיים ומתבסס כולו על ראש גברי כבר 50 שנה. החוכמה בלעשות שינויים כה גדולים היא לטפטף אותם לאט, ולהתקדם לאט ולא להפיל את עצמך כעובדה בתוך מערך גברי ,כי אז תזכי לתגובה הפוכה ממה שקיווית לה : תזכי לתגובות טיפוסיות נוסח – "מה כבר תעשי,איך תסתדרי בלי פן?".
תזכרי : את לא צריכה להשתוות לאף אחד ואת לא צריכה לשבור את הגב שלך בניסיונות להוכיח לכולם שגם את יכולה לסחוב מאג. רוב הבנות שמוצבות במילואים כעת ועושות זאת ביחידות שהן קרביות או קרובות לקרבי , הן שלישות, או חובשות, עדיין יש פחות לוחמות. זה אומר שמה שאת צריכה לשדר שאת באת לעשות את העבודה שלך כמו כולם – כמו שיש טבחים שבחיים לא ראו מאג, גם את לא באת להיות הלוחמת הגדולה שבלעדיה לא הסתדרו. יש לך את התפקיד שלך ,ואת בורג שמפעיל מערכת כמו כל השאר.
יש להכיר בעובדות ובחולשות שלנו, ולהסתדר עם מה שיש. כמובן, דברים אלו לא מדברים לבנות שסיימו שירות של לוחמות. המטרה שלך היא להשתלב במערך המילואים ולתרום את חלקת האלוהים הקטנה שלך למדינה דרך השירות. לא באת לשנות סדרי עולם. (כמובן שבאת לשנות סדרי עולם, בין תרצי או לא ,זה מה שהנוכחות שלך תעשה. חשוב לעשות זאת ברוגע,בעדינות. לא בכוח)

מילואימניקית, גדלי עור של פיל

מילואימניקית, אם את באמת רוצה להשתלב, את צריכה לפתח עור של פיל להערות עוקצניות ,ומצד שני לא לצאת בדרישות כל הזמן שכולם יתאימו את עצמם אלייך ולעצם העובדה שאת בחורה. אם לא תעשי את זה, זה יבוא לבד : מרצון ידאגו לך למקלחת, לחדר עם מנעול, למיטה. אם תעשי את זה בלחץ: יפנו לך את העורף ויגידו לך עד כמה את לא מסוגלת בגלל כל מיני סיבות שחלקן דווקא הגיוניות.
תכיני את עצמך שלא פעם ולא פעמיים תחווי תחושה של אי נוחות, של דחף לזרוק הכל לעזאזל ולנסוע הביתה, תרגישי שלא מתייחסים אליך בכבוד המתאים אלא כילדה. אבל מצד שני, יהיה גם הרבה פרגון, הרבה פנים מופתעות לטובה, המון תשומת לב חיובית ומעודדת, ואלו הדברים שמחזקים ונותנים כוח להמשיך הלאה.
החוכמה היא להתחבר, לא לנסות להתבלט (זה נשמע מקומם אבל למעשה זה מאוד חכם), לא ליצור מהומות סביב העובדה שאת בחורה שעושה מילואים. המהומה תיווצר לבד, תנסי את להרגיע אותה. תגיבי באדישות לעובדה הזו, ואז יקבלו אותך כמובן מאליו. קחי בחשבון : ההערות ימשיכו לבוא. ראש זקוף ובלי מהומות.
סבלנות, בסוף כולם יתרגלו
אם תעשי מילואים, בפעם הראשונה הימים הראשונים מאוד כיפיים כי מחד יש המון פרגון והמון תשומת לב ,ומאידך מאוד לחוצים אף טראומתיים.הימים האלו יכולים להיות נקודת השבירה. פה נופל ההלם הגדול שאת לגמרי לבד, וכמה שלא תהי מחוברת לכמה אנשים, את עדיין ישנה לבד, מתקלחת לבד ,ואלו רוב הפעולות שדווקא מגבשות בין אנשים. לקחת נשימה ארוכה, ובתכל'ס לשמור את זה בעיקר לעצמך.
למה? כי בטוח יהיו אנשים שלא יתלהבו מהעובדה שאת הורסת להם את המסגרת היחידה שבה הם לא נמצאים תחת העין הביקורתית של נקבה מצויה. (לדוגמא , אני נתקלתי בטענה שעצם הנוכחות שלי במילואים מונעת ממשה לוי (שם בדוי) לרוץ ערום מהמגורים למטבח תוך כדי שהוא מתועד במצלמת וידאו).
המשבר שלך רק יחזק את טענתם שמעמד האישה הוא בכל זאת שתי בלטות מהכיור. אם את שובצת ביחידה אותה הכרת מהסדיר, זה מאוד מקל , מניסיון אישי, אך עדיין עוברים את אותם השלבים הקשים והלא נעימים. יש להפנים כי עצם כניסתך לחברה כה גברית מערערת מיסוד את עצם תפיסתם את המושג "מילואים".
בהתחלה את נתפסת כפולשת לתחום לא שלך, אבל חשוב להיות חזקה ולא להישבר- זה עובר. תעסוקה אחת, אימון אחד, יום ראיונות, יום השתלמות לקצינים – בסופו של דבר כל הרוחות נרגעות, תשומת הלב המציקה יורדת בהדרגה ובסוף תרגישי חלק מהקבוצה. זה נשמע קשה אך זהו שלב כניסה, וגם הוא…חולף.

ודאי שהתפקיד שלך במילואים נחוץ

תוודאי טרם השיבוץ שלך, במידה וזה מתאפשר, שהתפקיד אליו ושובצת בגדוד הוא באמת נחוץ וחיוני. אין דבר שמחזק יותר את מעמדך כמילואימניקית מן המניין מאשר חשיבות התפקיד והשתלבותך המלאה בו. זה מספק לך תעסוקה, זה נותן תחושת שליחות, ותלות של היחידה ושאר החיילים בתפקוד שלך.
טייצים וגופיות – להשאיר בבית
חייל מילואים חווה 3 שינויים עיקרים ברגע שהוא שם מדים : הוא נעשה עייף, רעב וחרמן.לשלוות הנפש שלך : בלי טייצים , בלי חולצות בטן , בלי טרנינגים לבנים, בלי גופיות. שוב, זה נשמע לא טוב, אבל יחסוך לך הרבה כאב ראש ,מבטים מגעילים ותשומת לב לא רצויה. אם את עדיין זוכה לה – על זה אין פשרות,תבהירי חד משמעית שזה לא לרוחך. מי שעושה זאת דווקא, זה לא המדים שמשפיעים עליו אלא חינוך מזופת.
במקרה של אזעקת אמת
אם במקרה את שומעת רעש של הפצצה, תירגעי, זה רק רס"ר הגדוד תקע נוד.
כוננות פורנו:
נכנסת לחדר מג"ד וראית הקרנה של סרט כחול למפקדת גדוד, צאי ותשתקי. זה חלק מהווי הגברי, ואולי לך הוא נראה די דוחה, זה עדיין לא אומר שאת צריכה לתת על זה את הדעת. גם ככה הם לא ממש צופים אלא יושבים וצוחקים על המתרחש בסרט.
תעשי מאמץ להיות אחד מהחברה
תשתדלי לקחת חלק מהפעילות החברתית – שבי, תפצחי גרעינים, תשתי קפה, תאכלי ופלים , תשחקי קלפים. בסופו של דבר זה מאוד כיף, המון צחוק בריא, לומדים להכיר את האנשים,שומעים סיפורים, קיטורים ,זיכרונות. מילואים ,למרות כל הקשיים, זו חוויה. מגיעים למקומות שבחיים לא היית מגיעה אליהם , פוגשים אנשים מוזרים במוצבים נידחים, צוברים חוויות משותפות, מאמצים חברים חדשים.
במילואים,בעיקר בתעסוקות, מרגישים שהזמן נעצר מלכת,ומה שחשוב זה רק מה שמתרחש בדקות הקרובות. זה סוג של נופש. כל זה מצריך זמן – חשוב להישאר מספר ימים רצופים במילואים ולא ישר לברוח הביתה לאחר האימון, כי לדוגמא מישהי שמוצבת שקצינת או משק"ית שלישות, עיקר תפקודה הוא בתחילת וסוף המילואים.

מנעול אנושי למקלחת

לוגיסטיקה – חד משמעית, צה"ל אינו ערוך לקליטת נשים למערך המילואים. הוא אומנם משבץ אותן ,אך מכל בחינה אחרת, זו החיילת/ קצינה לבדה צריכה להסתדר. החל מסידור מקלחות עם מנעולים , חדרים/אוהלים שמיועדים למילואימניקיות ועד לתקנות ,חוקים ופק"לים שכוללים השתתפות של נשים. אם הגעת לבסיס בו אין מקלחת עם מנעול, תבקשי ממישהו שאת סומכת עליו לשמור על המקלחת או שתחפשי מגורי בנות שבדר"כ מרוחקות מאזור עגינה של המילואים.
לגבי שינה – בתעסוקות יש חדרי מג"ד, או חדרי משרדים שלא מאוישים בלילה, או אם יתמזל מזלך, מגורים בקראוונים,שלרוב אפשר לסדר שם מנעול. עצה קטנה לגבי אוהלים- זה נשמע מעוות, אבל אם את בבסיס אימונים לחיילי מילואים, עדיף לישון באוהל עם מילואימניקים מהיחידה, שכבר הספקת להכיר מאשר להסתכן וללכת לבד לישון באוהל חשוך, כשאת בחורה יחידה שמסתובבת בשטח ועיניים רבות כבר הספיקו לקלוט זאת.

על מה גברים מדברים במילואים

הגברים מדברים על שני דברים עיקריים: על הילדים שלהם ועל הזיונים (יותר נכון פנטזיות). אל תתרגשי ואל תנסי לשנות אותם.רק תשמרי שבשום פנים ואופן השיחה איכשהו תופנה אלייך.
אומנות ההתאפקות
תאמני את השלפוחית לשמור פיפי שעות…ארוכות…
כוננות לכלוך וכפור
אימונים זו בעיה יותר גדולה. באימונים, כל השהייה היא בשטח, הלינה היא באוהלים או ברכבים. טרם יציאתך , תהיי חייבת לוודא בדיוק היכן תשני. (תנסי שזה לא יהיה על אחד הספסלים בנ"נ,כשטל מטפטף עלייך בעצבנות ואת קופאת מקור עד כדי כך שאת לא מרגישה איברים חיוניים בגוף.. זו קרה לי וזו הייתה חתיכת נקודת משבר). אימון בו לא חוזרים לבסיס האם נמשך מקסימום 5 ימים ,וזו תקופה שבה לא מתקלחים ,בעיקר אם זה בחורף. קחי זאת בחשבון. יש רכבי אספקה שחוזרים לבסיס ,אפשר לחזור איתם,להתקלח ולחזור לשטח. בקיצור, מסתדרים,לא סוף העולם.

בשורה התחתונה – חויה מדהימה

המטרה העיקרית בשירות מילואים, כפי שאמרתי, היא תרומה של חלקת אלוהים קטנה שלך למדינה שבה את חיה, בתפקיד כלשהו במערכת. כל אחת וסיבותיה לשירות : יש המשובצות מכורח תפקידן, יש המתנדבות לשירות מרצונן החופשי. יש לזכור כי התהליך לא קל, והצד השני לא ערוך לתהליך זה. אך נחישות, רצון טוב, תפקוד מקצועי נכון והסתגלות מהירה לתנאים חדשים ומקשים מביאים בסופו של דבר לחוויה מדהימה.