האותיות הקטנות של המעטפה החומה
סבתא לימדה אותנו כבר לפני שנים לקרוא את האותיות הקטנות. מתברר שהגדלה של המעטפה החומה הידועה לשימצה מוכיחה שוב כמה סבתא צדקה.
סמל איציק עמד להשליך את המעטפה החומה לפח האשפה כהרגלו. אבל הוא נתקף רגשות אשמה. כדי לנהוג כאזרח טוב הוא החליט שהפעם הוא ישלח את המעטפה חזרה אל קצינת הקישור.
הוא הציץ בתחתית המעטפה וחיפש את הוראות הקיפול. ההוראות היו סותרות ובלתי החלטיות בעליל, בדיוק כמו הוראות הפתיחה באש. איציק הבין מיד שהן נכתבו באותה היחידה, היחידה המתמחה בניסוח פקודות, כך שתמיד האשמה תגולגל על החייל.
אבל, מעל להוראות הקיפול איציק שם לב כי באותיות הקטנות, בתיבה, ישנה פיסקה שמקנה לצבא זכות מלאה לעשות בחייל כרצונו,תוך שימוש בקוד האתי של צה'ל שהוא אולי כשר, אבל מסריח (מי שקלט את הבדיחה, קלט)
איציק, מאדים מכעס ומסקרנות החל לקרוא את המעטפה בשקיקה.לאחר שנרגע הבין שסך הכל הצבא הולך כאן צעד גדול לקראתו ולקראת כל מילואימניק פראייר אחר. כמובן שהוא נמנע מלקרוע את המעטפה.
אחר כך הוא גם אמר לעצמו 'בצה'ל באמת יושבים קצינים עם נשמה יהודית יתרה, שלא יכולים לראות חייל נרטב בגשם, רעב ללחם שלא לדבר על חייל שנפגע בקרב.
הרי איזו סיבה יש להם, הוא שאל את עצמו, לשלוח לי את רשימת הציודים שתהפוך את שירות המילואים שלי לנוח , נעים ובטוח כל כך?
שמח וטוב לב על כך שיש לנו מדינה נפלאה,הצליח איציק ללמוד את הוראות הקיפול ולהכין למשלוח את ההודעה לקצינת הקישור (הודעה שאמרה כי איציק גאה ושמח לשרת במילואים, אלא שהפעם, לצערו, הוא לא יכול, כי יש לו כרטיס טיסה שרכש מבעוד מועד להודו).
לפני ששלח את המעטפה, כמובן כמו כל חייל טוב, נכנס לרשימת הקישורים באינטרנט שצורפו לצו המילואים שלו, כדי שיבוא מוכן יותר – אילו היה מגיע כמובן
נינוח ורפוי לאחר הגלישה המרתקת, יצא איציק לסניף הדואר, השליח את המכתב והמשיך מיד לסוכנות הנסיעות הקרובה כדי לרכוש כרטיס ולקבל כמובן אישור שהכרטיס הוזמן כבר לפני חודשיים.
קטע מילואימניק קלאסי – פורסם במקור במארס, 2004
מזועזעים? יש לכם אולי חשיפות נוספות בשבילינו? זה המקום להגיב